ההחלטה לסיים מערכת נישואים, היא החלטה משמעותית בחיי בני זוג ובחיי משפחה. בין אם היא מתקבלת באופן הדדי או באופן חד צדדי, היא מלווה, ברוב המקרים, ברגשות מעורבים, חששות ותחושות של אי ודאות. לכן, בנקודת הזמן הזו בחיי בני הזוג ישנו חלון הזדמנות לבחור, האם הליך הגירושין ינוהל על ידי הקשיים הרגשיים או יתנהל דרכם, ותוך מודעות אמיתית לערך של הידברות שעשוי להיות ההבדל בין משבר סיום מערכת הנישואים אשר יוביל לכאוס או כזה שיוביל לצמיחה.
חיים משותפים של בני זוג, בין אם פרקם קצר או ארוך, הם עולם ומלואו הכולל לרוב, מנעד רחב של רגשות, חוויות משותפות, משפחה מורחבת, ילדים, התנהלות כלכלית ועוד. דיון באלו, סבר המחוקק, כדאי שלא יהיה נחלתה של הערכאה המשפטית, אשר מטבעה מתנהלת על פי פסיקות וחוקים וקובעת מערכת של כללים להתנהלות נפרדת של בני הזוג אך אינה יכולה לשים דעתה על מכלול ההיבטים הכרוכים בשינוי המהותי באורח החיים של ההורים והילדים, לאחר הליך הגירושין. לפיכך, בשנת 2016 נכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. החוק ביוזמתה של חברת הכנסת מרב מיכאלי, נועד לבלום את המעבר האוטומטי של הליכי הגירושין לערכאות המשפטיות אשר הפכו לזירת מלחמה והתכתשויות של בני זוג שהמפסידים העיקריים בה הם ילדיהם והם עצמם.
הליכי גישור גירושין הקדימו את החוק בשנים רבות, אך ללא ספק, עם כניסתו לתוקף ואכיפתו ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט, התבהרו יתרונותיו מיום ליום. בהליך גישור גירושין, בוחרים בני הזוג להידבר ולהגיע להסכמות מותאמות להם ביחס לעתיד משפחתם, לאחר השינוי והמעבר לניהול התא המשפחתי בשני משקי בית נפרדים. ההידברות נעשית תוך שיתוף הדדי של בני הזוג ברגשותיהם וחששותיהם ומציאת פתרונות משלהם אשר הולמים את האופן שבו הם תופסים את עתידם. יתרון נוסף, הוא שההידברות והחתירה להסכמות מייצרות בסיס תקשורתי חיובי בין בני הזוג, בנוגע לילדיהם. אורכו של הליך הגישור קצר מאוד בהשוואה להליך המתנהל בערכאות משפטיות ומקטין משמעותית את הטלטלה שעובר התא המשפחתי.
אם הנכם נמצאים כעת בצומת דרכים וצופים באפשרויות מהחלון, עומדת בפניכם אפשרות אמיתית לבחור להיפרד, לא בדרך מלחמה, אלא בדרכי שלום. לבחור באחריות הדדית כלפי עצמכם וכלפי ילדיכם ולהבטיח להם תא משפחתי בטוח, מקבל ומאפשר המתנהל במקום בבית אחד, בשני בתים. יציבים ואוהבים.